מאמצים כלב מעמותה: כל מה שצריך לדעת לפני, בזמן ואחרי האימוץ

אימוץ כלב מעמותה או מכלביה הוא אחד המעשים המרגשים ביותר שמשפחה יכולה לעשות. מצד אחד, הוא מעניק לכלב שנזנח או ננטש הזדמנות שנייה לחיים טובים. מצד שני, הוא מכניס הביתה חבר נאמן שימלא אותו באהבה לשנים רבות. אבל אימוץ הוא גם התחייבות ארוכת טווח, שדורשת זמן, כסף וסבלנות. הכנה נכונה לפני שמגיעים לעמותה היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהאימוץ יצליח, ושהכלב לא יחזור לכלביה אחרי כמה שבועות.

לפני הכול: האם אנחנו באמת מוכנים

לפני שמתאהבים בתמונה ברשת, כדאי לעצור ולשאול שאלות כנות. כמה שעות ביום הכלב יישאר לבד? מי יוציא אותו לטיולים בבוקר ובערב, גם בחורף ובימים עמוסים? מה קורה בחופשות? האם בעל הדירה מאשר בעלי חיים, אם מדובר בדירה שכורה? והאם כל בני הבית, כולל מי שפחות מתלהב, מסכימים להחלטה?

כדאי גם לחשוב על העלויות. מעבר לאוכל, יש חיסונים שנתיים, טיפולים נגד פרעושים וקרציות, ביקורים אצל הווטרינר, ציוד, ולעיתים גם אילוף ופנסיון. כלב שחי עשר או חמש עשרה שנים הוא הוצאה משמעותית, ועדיף להבין את זה מראש מאשר לגלות זאת בדיעבד.

אם התשובות לשאלות האלה מעוררות היסוס, זה לא אומר שאסור לאמץ. אולי פשוט כדאי להתחיל באומנה זמנית, שעמותות רבות מציעות. אומנה מאפשרת להכיר את החיים עם כלב בלי התחייבות סופית, ובמקביל עוזרת לעמותה ולכלב שזקוק לבית זמני.

איך בוחרים את הכלב המתאים

הבחירה צריכה להתבסס על אורח החיים שלכם ולא רק על המראה. משפחה פעילה שאוהבת טיולים ארוכים תתאים לכלב אנרגטי, ואילו זוג מבוגר בדירה קטנה ירוויח יותר מכלב רגוע ובוגר. גורים הם מקסימים, אבל דורשים השקעה עצומה בחינוך ובניקיון. כלב בוגר מגיע בדרך כלל עם אופי מגובש, ולפעמים כבר מחונך לצרכים מחוץ לבית.

המתנדבים בעמותה מכירים את הכלבים היטב, ושווה להקשיב להם. ספרו בכנות על הבית, הילדים, בעלי החיים האחרים ושעות העבודה, ובקשו המלצה. כדאי לבקר כמה פעמים, לצאת עם הכלב לטיול קצר ולראות איך הוא מגיב לבני המשפחה. אם יש כלב נוסף בבית, רוב העמותות ימליצו על מפגש היכרות מוקדם בשטח ניטרלי.

שאלו גם על ההיסטוריה של הכלב: מאיפה הגיע, איך הוא מתנהג עם ילדים ועם כלבים אחרים, האם יש לו פחדים מיוחדים ומה מצבו הבריאותי. מידע כזה יעזור לכם להתכונן ולמנוע הפתעות לא נעימות.

להכין את הבית לפני ההגעה

לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין לו פינה שקטה משלו, עם מיטה נוחה, קערות מים ואוכל ומעט צעצועים. הפינה צריכה להיות במקום שבו הוא יכול לראות את בני המשפחה אבל גם לנוח בלי הפרעה. עבור כלבים חששנים, כלוב פתוח המכוסה בשמיכה יכול לשמש מחסה מרגיע.

רשימת ציוד בסיסית:

• רצועה, קולר עם תג זיהוי ורתמה מתאימה למידה.
• מזון איכותי, רצוי בהתחלה אותו מזון שקיבל בעמותה.
• קערות, מיטה ושמיכה.
• צעצועי לעיסה ושקיות לאיסוף צרכים.
• מוצרי טיפוח בסיסיים.

כדאי גם לעבור על הבית ולהרחיק כבלים חשמליים, חומרי ניקוי, תרופות ומזון שעלול להזיק לכלבים. אם יש חצר, ודאו שהגדר שלמה ושאין פתחים שדרכם הכלב יכול לברוח, במיוחד בימים הראשונים כשהוא עדיין לא מכיר את המקום.

הימים הראשונים בבית החדש

המעבר מכלביה לבית הוא שינוי דרמטי עבור הכלב. הוא נתקל בריחות, קולות ואנשים חדשים, ולפעמים הוא מגיב בבלבול, בחשש ואפילו בהסתגרות. כדאי לתת לו זמן להתאקלם בקצב שלו, להימנע מאירוח של הרבה אורחים בשבועות הראשונים ולשמור על סביבה רגועה.

כלל שמוכר בקרב מאמצים הוא כלל השלושות: שלושה ימים להתאוששות מהלחץ הראשוני, שלושה שבועות ללמידת השגרה, ושלושה חודשים עד שהכלב מרגיש באמת בבית. הכלל לא מדויק לכל כלב, אבל הוא מזכיר שהסתגלות היא תהליך, ושהתנהגות בשבוע הראשון לא בהכרח מעידה על האופי האמיתי.

בנו שגרה קבועה של האכלה, טיולים ומנוחה כבר מהיום הראשון. שגרה מעניקה לכלב ביטחון ועוזרת לו להבין מה מצופה ממנו. תגמלו התנהגויות רצויות בחטיף או בשבח, והימנעו מעונשים שעלולים לפגוע באמון שרק מתחיל להיבנות.

בריאות, רישום וחובות הבעלים

בדרך כלל כלבים שמגיעים מעמותה כבר מעוקרים או מסורסים, מחוסנים ומסומנים בשבב. חשוב לקבל מהעמותה את כל המסמכים, לוודא שפרטי הבעלות בשבב עודכנו לשמכם, ולתאם ביקור ראשון אצל וטרינר קבוע תוך זמן קצר. הביקור מאפשר לבדוק את מצבו הכללי ולתכנן את לוח החיסונים והטיפולים להמשך.

בישראל חלה חובה על בעלי כלבים לחסן אותם מדי שנה נגד כלבת ולהחזיק ברישיון מהרשות המקומית. כדאי לברר מול המחלקה הווטרינרית בעירייה מה בדיוק נדרש ומתי. בנוסף, יש חובה לאסוף את צרכי הכלב במרחב הציבורי ולהוליך אותו ברצועה, ושמירה על הכללים האלה חשובה לשכנים, לסביבה ולכלב עצמו.

כשמתעוררים קשיים

גם באימוצים מוצלחים יש לפעמים קשיים: חרדת נטישה, נביחות, הרס חפצים או קשיים בחינוך לצרכים. רוב הבעיות האלה ניתנות לפתרון בעזרת סבלנות, עקביות ולפעמים ליווי של מאלף מוסמך שעובד בשיטות חיוביות. אל תחכו שהבעיה תחריף, פנו לעזרה מוקדם.

עמותות רבות מציעות ליווי למאמצים גם אחרי שהכלב עבר הביתה. אל תהססו להתקשר ולהתייעץ. ואם, למרות כל המאמצים, מתברר שהכלב באמת לא מתאים לבית, פנו לעמותה ולא תמסרו אותו לגורם אקראי. העמותה תדע למצוא לו פתרון אחראי.

לסיכום, אימוץ כלב הוא מסע שמתחיל בהחלטה מושכלת וממשיך בהרבה סבלנות ואהבה. מי שמגיע מוכן, בוחר כלב שמתאים לאורח החיים שלו ומעניק לו זמן להסתגל, זוכה בדרך כלל בשותף נאמן לשנים ארוכות, ובתחושה שעשה משהו טוב באמת.